חוקי מואי תאי למי שמגיע בפעם הראשונה

לפני הגונג: טקס הוואי קרו

כל לוחם נכנס כשלראשו המונגקול, סרט ראש קלוע שקיבל מהמועדון שלו, ומבצע את הוואי קרו ראם מואי: רצף איטי של תנועות לכבוד המורה שלו, שגם מקדש את הזירה. המאמן מסיר את המונגקול רגע לפני תחילת הקרב.

זה טקס, לא הופעה לקהל. צפו בו ואל תדברו בזמן הטקס; לוחמים רבים משתמשים בו כדי להסדיר את הנשימה לפני הסיבוב הראשון.

מה באמת מזכה בנקודות

השופטים נותנים נקודות על מכות נקיות ויעילות שמשפיעות על היריב בבירור, ושליטה בקרב: לחץ קדימה, בעיטות שמזיזות את היריב, ניצחון בקלינץ׳. בעיטה שנחסמה בשוק לא נספרת, וגם לא מטח שנראה עמוס אבל פוגע בקלילות.

ברכיים ומרפקים מותרים ולעיתים קרובות מכריעים סיבוב צמוד. כך גם העבודה בקלינץ׳, שבה הלוחמים נאבקים על אחיזה בצוואר ובגוף — למי שחדש זה נראה כמו הפוגה, אבל שם נצברות נקודות רבות.

• אגרופים, בעיטות, ברכיים, מרפקים וקלינץ׳ — כולם מותרים
• מכות נספרות כשהן פוגעות נקי ומשפיעות
• בעיטות חסומות ומטחים קלים לא נספרים
• הלוחם שמכתיב את הקצב בדרך כלל מוביל בסיבוב

איך סיבובים מתנהלים בדרך כלל

הסיבוב הראשון הוא לרוב סיבוב גישוש: שני הלוחמים מודדים מרחק, ונראה שלא קורה הרבה. מהסיבובים האמצעיים הקצב עולה, ובסיבוב האחרון מוכרע קרב שצמוד בניקוד.

גם הנגנים מתאימים את עצמם לכך. כשהמוזיקה מאיצה, נאמר ללוחמים שהסיבוב צמוד — זה האות הברור ביותר באולם, ולא צריך לדעת תאית כדי לשמוע אותו.

איך קרב מסתיים

בנוקאאוט, בעצירה של השופט כדי להגן על לוחם, בזריקת מגבת מהפינה, או בהכרעת השופטים לפי כרטיסי הניקוד עם הגונג האחרון.

השופט לא נמצא שם כדי לקלקל לצופים: עצירות במואי תאי מגיעות לעיתים קרובות מוקדם בהשוואה לענפי לחימה אחרים, וזה מכוון.

לצפות בלי לטעות

עודדו, הגיבו, מחאו כפיים לחילופי מכות טובים. הקהל התאילנדי רועש, וזה מקובל. שמרו את הרעש לקרב ולא לוואי קרו, אל תטפסו על הכיסאות ואל תושיטו ידיים מעבר לחבלים.

תוכניית הקרבות של הערב מוכרזת באצטדיון. אם תרצו לדעת לכמה סיבובים נקבע קרב מסוים, הכרוז מודיע על כך לפני תחילתו — האורך יכול להשתנות מקרב לקרב.